מאמנת להפרעות קשב וריכוז | מנחת קבוצות

אימון לילדים עם הפרעת קשב

הפרעת קשב היא תסמונת מורכבת ולא קיים פרופיל אחיד המתאר בדייקנות את כל הילדים ו/או המבוגרים, הלוקים בהפרעה.

לאורה וולמר(2008) בספרה ה"איידיאייצ'די 'שלי", ממיינת ילדים אלה לשלוש קבוצות:

1. האסטרונאוטים – לקבוצה זו משתייכים ילדים שקשה להם להקשיב והם מוסחים בקלות, ואלה שנוטים לאבד באופן קבוע חפצים.

2. מנועי הטורבו – ילדים פעלתניים ואימפולסיביים, כלומר אלה שעושים דברים לפני חשיבה. לקבוצה זו משתייכים גם הקופצניים, אלה שמנענעים לרוב את רגליהם. הם מתקשים לעמוד בתור והרבה פעמים הם מתפרצים לדברי האחר או עונים לפני סוף השאלה.

3. האסטרונאוטים עם מנועי הטורבו – אלה שקשה להם גם להקשיב וגם לשבת בשקט.


וולמר מדגישה כי ילדים אלה דומים לאחרים בהרבה דברים: במראה, בגובה ובחוכמה, אך יש להם תכונות מיוחדות שהופכות אותם לשונים. כלפי חוץ אנו רואים ילד רגיל לגמרי ולכן מתקשים להבין שמוחו פועל אחרת לגמרי באופן שהם חושבים, מרגישים ומתנהגים שונה מבני גילם. הם מקשיבים בעיקר למה שמעניין אותם, משתעממים בקלות, פועלים ומדברים לפני שהם חושבים, עושים טעויות בשל חוסר תשומת לב, שוכחים ומאבדים חפצים, מאבדים עניין במהרה וזזים המון. 
 
לא מעט פעמים ילד ה-ADHD  חווה תסכול מתמיד הנובע מתחושת בדידות ומהרגשה שהוא אינו מובן לסביבתו. הוריו, מוריו, חבריו נוטים לייחס לו זדון, אשמה, חוצפה, חוסר אכפתיות ועוד לא מעט שמות תואר לא מחמיאים. אם ילדכם סבור שהוא תלמיד לא מספיק ראוי, אזי הוא לא יאמץ את המוטיבציה הדרושה על מנת להצליח בבית הספר. הרבה פעמים יעדיפו ילדים אלה להימנע  מעשייה על מנת  שלא לחוות תחושת כישלון. 
 
הורים סבורים כי תרופות להפרעות קשב מספיקות לשיפור ולשינוי, אך אלה אינן משנות התנהגות לטווח ארוך. אימון מטפל גם בשינוי דרך החשיבה וגם בשינוי התנהגותם של הילד ושל הוריו. 
מטרות האימון: 
 
 להבין ולפרש את הסימפטומים השונים של הפרעת הקשב, תוך הבנת הקשיים המלווים את הילד ואת משפחתו. 
 להכיר ולהכיל את הפרעת הקשב ולהעצים את יתרונותיה הרבים. 
 לגרום לילד לקחת אחריות על התנהגותו ולא להשתמש בהפרעת הקשב כתירוץ. 
 לחזק את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות של הילד. 
 להעניק לילד ולמשפחתו הדרכה, הכוונה ואמפתיה לנוכח קשיי היומיום.
 
חשוב להדגיש: האימון לילדים בגיל צעיר איננו אפקטיבי ללא תמיכתם של ההורים ושיתוף פעולה מצד גורמים חשובים מקרב סביבתו הלימודית כמו מורה, יועצת בית הספר וכדומה… בעבודתי עם הגילאים הללו אני משלבת כלים מתחומים שונים: משחקי קופסא המותאמים להפרעת קשב, כלים מתחום ה CBT( טיפול קוגניטיבי- התנהגותי), דמיון מודרך, משחקי תפקידים וכן שימוש בעזרים מתחום הספורט (שק אגרוף, טרמפולינה).  
 
מניסיוני, האישי והמקצועי, ניתן לשנות הרגלים, אך לשם כך יש לסגל תפיסת עולם אקטיבית ומתוכננת מראש. אם נשליך זאת כדוגמא מתחום הספורט, הרי ילד הרוצה ללמוד כדורסל, כשרוני ככל שיהיה, חייב להתאמן שוב ושוב על יסודות המשחק. כך בדומה, גם ילד עם הפרעת קשב שיאמן בהתמדה את מוחו ואת התנהגותו, ירכוש ויפנים הרגלים וכישורי חיים חדשים. זה אומנם לא פועל במהירות כמו תרופה, אך זה מוביל לשינוי יסודי ואמיתי בחייו של הילד ושל סביבתו.