מאמנת להפרעות קשב וריכוז | מנחת קבוצות

מהי למידה נכונה?

אסטרטגיות למידה 

במסגרת עבודתי כמנחת קבוצות ב"מסלולים", המרכז לכישוריי למידה של רשת "אורט", אני נתקלת לא פעם בסטריאוטיפים הקשורים לנושא סגנונות למידה. המודעות למגוון של סגנונות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשויה לגרום למהפכה בתחומים של חומר הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים. ילדים, הורים ומורים חייבים להעמיק את הידע בנושא על מנת  להתאימו לזמנים החדשים.

סגנון הלמידה בוחן את הדרך בה קולט היחיד מידע ומעבד אותו.  

 

מהותי להבין: 

לכל אחד יש סגנון למידה משלו, שהתעצב לאורך השנים. בני האדם שונים זה מזה וכך גם  כל אחד תופס את
   הדברים אחרת. 
הכרת סגנון הלמידה האישי יכולה לסייע לאדם הלומד למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורו כדי לקלוט מידע. 
סגנון הלמידה הוא אישי ולכן מה שמתאים לי לאו דווקא מתאים לסובבים אותי, כולל חבריי לכיתה.  
פענוח והיכרות עם סגנון הלמידה מוביל לשיפור הישגים לימודיים. לצערי ישנם רבים שאינם מודעים לסגנון המתאים
    להם ולכן מבלים את זמנם ב" פול גז בניוטרל" .
ברגע שנכיר את סגנון הלמידה האישי נוכל להתאים שיטות לימוד יעילות. 
המוח הוא שריר ולכן יש לאמנו בהתאם לסגנון הלמידה הנדרש.  
בגלל מוטיב הלחץ החברתי ישנם ילדים רבים הסבורים כי יש סגנון למידה אולטימטיבי ועליהם להתאים את עצמם אליו.  
חשוב להדגיש: הבנת סגנון הלמידה איננו אפקטיבי ללא תמיכתם של ההורים ושיתוף פעולה מצד גורמים חשובים בקרב סביבתו הלימודית. נתקלתי במקרים שלילד הוקל עם הבנת סגנון הלמידה אך מוריו ביטלו זאת והשתמשו בידע זה בדרך פוגענית. 
 
החוקרים נוהגים להשתמש בשלוש קטגוריות המגדירות את אופן הקליטה המועדף  על הלומד: 
◄ חזותי (ויזואלי):
הצגת החומר על הלוח, על קירות הכתה, בדפים אישיים.
ארגון על ידי טבלה, תרשים.
הדגמה חזותית בתמונות, מפות, איורים, שקפים, תמונות וסמלים.
עיבוד וחזרה על ידי חזרות וכתיבה. – סיכומים כתובים.
הדגשה במרקר, קו, מסגרת. 
למידה בעזרת אמצעים גראפיים,  
◄ שמיעתי למידה באמצעות שמיעה: 
חזרות קוליות. (קריאה קולית של התלמיד/המורה)
שיום מושגים ונושאים.
הקלטה והשמעה בטייפ/דיסק.
המללת תהליכים ומושגים.
זכירה על ידי חרוזים, מקצב , מנגינה. 
◄ תנועתי – תחושתי (קיניסטטי)  
    למידה  בעזרת כתיבה, תנועות גוף, תנועה במרחב, תוך כדי התנסות.
תהליך הלמידה של כל לומד ולומד משלב בין הסגנונות הללו: הלומד החזותי קולט את החומר הנלמד באמצעות ראייה, הלומד השמיעתי יזכור את החומר אם ישמע אותו שוב ושוב והתנועתי – תחושתי יפיק תוצאות טובות משינון תוך כדי תנועה כלשהי, בדרך כלל תנועת היד החוזרת ומעתיקה את החומר הנלמד. 
הורים רבים סבורים כי הדרך היעילה ביותר ללמוד למבחנים היא בחדרו של הילד, בשולחן העבודה ובשקט מוחלט. זה הזמן לנתץ את הסטריאוטיפים לגבי הנושא. ישנם אנשים רבים, כמו אנוכי, שאינם מסוגלים ללמוד בשקט מוחלט ודווקא שימוש במוזיקת רקע מגבירה עבורם את הריכוז. כמו כן על מנת לזהות מהי למידה אפקטיבית, יש לתת את הדעת לשאלות שנראות לכאורה טריוויאליות, כגון:  
 
האם טוב לי ללמוד בסביבה שקטה או רועשת?
ישנם ילדים שחייבים שקט מוחלט על מנת להתרכז, אך אחרים דווקא יתרמו מרעש קל ברקע. לאלה מומלץ ללמוד לא בסביבה סטרילית, אלא בגינה ציבורית, בבתי קפה, בסלון עם מוזיקת רקע וכדומה…  
האם טוב לי ללמוד לבדי או בקבוצת למידה?
בגלל לחץ חברתי ישנם לא מעט ילדים המתפתים ללמוד בקבוצה, כאשר מידת האפקטיביות והקליטה שלהם רק הולכת ופוחתת. אלה, אינם מזהים שלמידה אישית עדיפה להם ובמקרים אחרים חוששים ופוחדים לאבד ולהרוס "חברויות" קיימות ולכן מצטרפים לקבוצת למידה של חבריהם. 
האם טוב לי ללמוד בשעות הבוקר/ צהריים או בערב?
ישנם "טיפוסי בוקר" ו"טיפוסי לילה"  וחשוב מאוד לזהות מהן השעות היעילות ביותר ללמידה. אין שעה נכונה שיעילה לכולם וישנם מקרים של לא מעט ילדים ששינוי שעות הלמידה הוביל אותם לשיפור מהותי בהישגים.  ישנם ילדים שאינם מאופסים בבוקר ובלילה הם פורחים, לעומת ילדים שבבוקר נמרצים ובלילה מוחם פשוט נסגר למנוחה.  
האם טוב לי ללמוד ברצף או בהפסקות?
ילדים רבים מלקים את עצמם על כך שאין להם יכולת ריכוז ממושכת בניגוד לחבריהם ללימודים. כחלק מההכרה שסגנון למידה הוא אישי ומותאם לחוזקותיו של כל אדם ואדם, כך יש להפנים כי למידה בהפסקות תכופות איננה פחות יעילה מלמידה ברצף. ישנם ילדים הזקוקים ללמידה של 20 דקות ברצף ואחריה הפסקה של 10 דקות להתרעננות וחוזר חלילה.