כפי שרוברטס ויאנסן(2002) טוענים לחיות עם הפרעת קשב זה כמו לנהוג במורד הר תלול במלוא המהירות במכונית ללא בלמים. רגעים מסוימים עשויים להיות מלהיבים מסעירים, אך ברגעים אחרים חשים אימה משתקת ותחושת חוסר שליטה.
הפרעת קשב היא תסמונת נוירולוגית ששלישיית תסמיניה הקלסיים כוללים אימפולסיביות, הסח הדעת והיפר אקטיביות או עודף אנרגיה. זוהי הפרעה התפתחותית בתחום השליטה העצמית והיא מורכבת מבעיות בטווח הקשב, השליטה בדחפים ורמת הפעילות( בארקלי, 2003). כיום מאמינים כי הפרעת קשב היא תוצאה של מחסור בדופמין( יסוד כימי מוחי המשפיע על מוטיבציה, ריכוז ושליטה בדחפים).
התסמונת נפוצה בקרב גברים ונשים, ילדים וילדות, ומתפרשת בין כל הקבוצות האתניות, השכבות הסוציו אקונומיות, רמות חינוכיות ודרגות משכל. הפרעת קשב איננה ליקוי למידה או ליקוי שפה או דיסלקציה ואינה קשורה לרמת משכל נמוכה. למעשה אנשים רבים הסובלים ממנה הם חכמים מאוד, אלא שחכמתם מסתבכת בפנימיותם ( האלוול ורייטי, 1998).
הפרעת הקשב מתחילה בילדות והיא אינה יכולה להופיע לראשונה בגיל הבגרות. תסמיניה יכולים להופיע כבר בגיל שנתיים. הביסוס להבחנה איננה מתבססת רק על הימצאות התסמינים אלא גם על חריפותם ומשכם, ועל המידה שבה הם מפריעים לחיי היום יום. בארקלי (2003) מכנה אותה כהפרעה התפתחותית ביכולת לווסת התנהגות מתוך ראיית העתיד. לטענתו, הפרעת קשב איננה רק היפראקטיביות או חוסר ריכוז ברגע נתון, אלא מגבלה יחסית בארגון ההתנהגות ובכוונתה לעבר ימי המחר של החיים.
מבוגרים עם הפרעת קשב מתמודדים עם קשיים תמידיים בתחום הקריירה, בזוגיות ומשפחה, בעצמאות כלכלית, ביכולת קבלת החלטות, באחריות אישית, בהתנהלות חברתית מתאימה, בקושי בציות לחוקים ולנורמות ועוד…
אמן( 2008) מציין כי הליקוי בקשב ובריכוז הוא הפרעה נוירו- ביולוגית המתקיימת בדרך כלל לכל אורך החיים. היא בעלת השפעה גנטית גבוהה, ומשום כך שכיח לראות רבים מבני המשפחה המורחבת המפגינים תסמינים של הפרעת קשב.
הסובלים מההפרעה מוצאים את עצמם לא פעם במאבק הישרדותי ואינם מבינים מה עובר עליהם. הם חשים בודדים ולא מובנים וחשים לא פעם שאין להם שליטה על מהלך חייהם. הם רגילים לשמוע כינויים שהם חסרי כוח רצון, אנוכיים, בלתי אחראיים ועוד כמה מילות גנאי ובעיקר עסוקים בהלקאה עצמית. התוצאה של האמונה גרמה להם לייאוש, דיכאון, חרדות ועוד (אמן, 2008).
אנשים עם הפרעת קשב מראים גם יותר סימפטומים של חרדה, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה.
תחלואה נלווית להפרעת קשב:
– אינטליגנציה חריגה: פיגור, מחוננות
– לקות למידה
– הפרעות התנהגות
– הפרעות רגשיות ואישיותיות כמו דיכאון וחרדה
– עיכוב התפתחותי כללי ( PDD)
– תסמונות נוירולוגיות שונות(טורט, אפילפסיה)
– הפרעות שינה: קשיים בהירדמות והתעוררות.
– פגיעות גופניות
– יותר מחלות כרוניות כמו דלקת בסמפונות, אסתמה
הערכה עצמית נמוכה
הערכה עצמית נמוכה היא הבעיה הנפוצה ביותר המתלווה להפרעת חוסר קשב ואנשים הלוקים בה חיים בתחושה של תת הישגיות: "אני לא קרוב למימוש הפוטנציאל שלי"; "יש פער אדיר בין מה שהסביבה חושבת עליי לבין מה שאני חושב על עצמי" הללו, מרגישים תסכול עמוק מאי יכולתם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. תסכולם המתמיד מהקושי בביצוע מטלות יומיומיות גורם להם לספקות עצמיים ולפגיעה בתחושת הערך העצמי.
דיכאון
חלק מהלוקים בדיכאון מרגישים חסרי מרץ ונטולי התלהבות וחשים שהחיים אינם מחייכים אליהם או אפילו שלא ראוי לחיותם. אחרים הופכים לתוקפניים וחסרי מנוח ונוטים לאבד תקווה לעתיד טוב יותר.
הרבה מבעלי ההפרעה מנסים לטשטש את תחושתם הפנימית וכתוצאה מכך חשים כמתחזים. תחושה זו מתסכלת, מבלבלת ומדכאת.
מצבי רוח
הלוקים בהפרעת קשב נעים לא פעם מהתרוממות רוח קיצונית לעצב עמוק. אלו אנשים מאוד רגישים וביקורת לא צפויה עלולה להפילם. הם נוטים להתמקד בעיקר בכישלונות. אנשים שחיים בסביבתם מוצאים את עצמם מבולבלים כתוצאה משינויי מצבי הרוח הבלתי צפויים, מה שמוביל לא פעם לבעיות ולקונפליקטים במערכות יחסים.
ניתן לומר כי חומרת ההפרעה נקבעת על פי מידת האימפולסיביות של הסובל ממנה הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת לעכב את הדחפים כפי שעושים את אנשים אחרים.
אנשים עם הפרעת הקשב בוחרים שלא ללכת עם הזרם. הם נאמנים לעצמם ונראה שהם אדישים למדי לשאלת קבלת האישור מהסביבה.
מאוד חשוב לזכור כי הפרעת קשב היא תסמונת מורכבת ולא קיים פרופיל אחיד המתאר בדייקנות את כל הילדים ו/או המבוגרים, הלוקים בהפרעה.
ניתן לומר כי האימפולסיביות היא שקובעת את מידת חומרתה של התופעה. ככל שהאימפולסיביות גבוהה יותר כך תהא ההפרעה קשה יותר.
מהי אימפולסיביות?
1. אימפולסיביות במילים או במעשים (למשל בזבוז כספים).
2. אמירות חסרות התחשבות- חוסר טקט.
3. קושי לפעול בצינורות המקובלים ועמידה בהליכים הנכונים.
4. חוסר סבלנות, סובלנות נמוכה לתסכול.
5. כלוא בתוך רגע נתון.
6. עבירות תנועה רבות.
7. החלפת מקום עבודה לעתים קרובות בהתאם לדחף.
8. נטייה להביך אחרים.
9. שקר או גניבה בגלל הדחף, לפעמים ללא סיבה של ממש.
10. נטייה "לקרוא הוראות רק כשכל דבר אחר נכשל".
אמן מציין כי 30% מהסובלים מהתופעה אינם מסיימים בית ספר תיכון; 40% גברים היפראקטיביים אגרסיביים ייאסרו על פשע לפני הגיעם לגיל 16; 52% מקרב מתבגרים ובוגרים יתמכרו לסמים ולאלכוהול ול75% יש בעיות בינאישיות כמבוגרים.
האלוול ורייטי (1998) מציינים כי קיימות מספר תרופות לטיפול בהפרעת קשב. כולן עוזרות לאדם להתמקד טוב יותר. לטענתם, התרופות פועלות כמו משקפיים פנימיות המגדילות את יכולת המוח להתמקד על משימה אחת למשך זמן ולסנן החוצה גירויים מתחרים או הפרעות.
בעוד ש- 85% מהמבוגרים מוצאים שיפור מנטילת אחת מהתרופות עבור הפרעת קשב, כ- 15% אינם מגיבים מסיבה אחת או אחרת( תופעות לוואי, חשש מהתרופות ועוד…)
טווח ריכוז קצר