בארקלי (2003) מציין כי בגיל ההתבגרות אמורים המתבגרים לגלות מי הם ומה הם מייצגים, כלומר לפתח זהות וערכים, על מנת לפתח מיומנויות חברתיות, לרסן את יצריהם המיניים המתפרצים ולגלות כיוון לחייהם כבוגרים. מתבגרים אמורים להגשים זאת תוך הצלחה בלימודים וקיום יחסים טובים עם משפחותיהם וסביבתם.
השינויים הפיזיים וההורמונאליים האדירים, במיוחד הצמיחה הפיזית המהירה וההתבגרות המינית, מביאים עמם שינויים במצבי הרוח ורגישות יתר לביקורת.
אצל בני נוער עם ADHD הקשיים עלולים להכפיל את עצמם. המתבגר עלול לחוות כישלון בלימודים, בידוד חברתי, דימוי עצמי נמוך ואף דיכאון, כמו-גם, הוא עלול להסתבך בעימותים בלתי נעימים עם בני משפחה אחרים. בעיות אלה עלולות להכניס אותו ואת משפחתו למשבר קשה.
הבעיה- אצל מתבגרים רבים עם הפרעת קשב עשוי להימצא פער משמעותי בין גילם הכרונולוגי למידת התפתחותם הרגשית ולרמת כישוריהם החברתיים. כתוצאה מכך, מתבגר עם הפרעת קשב עשוי לעשות רושם הפכפך יותר ממתבגר "רגיל", להגיב בהתגוננות אפילו לביקורת עדינה או למשהו שנתפס על ידו כביקורת. הוא חושק בעצמאות אבל עלול להיתקל בבעיות קשות הנובעות מכך.
האימון למתבגרים עוסק ב"כאן ועכשיו" ומעניק כלים הן להתמודדות עם קשיים רגשיים והן להתמודדות עם קשיי היומיום על פי צרכיו ורצונותיו של המתבגר. חשוב להדגיש כי אימון הוא תהליך הדדי ושיתופי, בו מתקבלות ההחלטות בצוותא.
לילך מוסרי-קורן | מאמנת להפרעות קשב וריכוז, מנחת קבוצות ומרצה לתקשורת נייד: 052-5177177 דואר אלקטרוני: mosseril@gmail.com