כספורטאית לשעבר, כמנחת קבוצות ספורטאים וכמאמנת להפרעות קשב, אני מאמינה שכישרון בלבד אינו תנאי מספיק להצלחה וכי יש חשיבות אדירה גם לחוסן המנטאלי של הקבוצה ושחקניה.
העבודה על חוסן מנטאלי, על מכלול רבדיו, מסייעת לשחקן ולקבוצה לשפר את יכולותיהם ולהתמיד בביצוע מיטבי. קבוצה מאומנת מנטאלית, תממש בצורה מקסימאלית את פוטנציאל הכישרון הקיים של חבריה ותפעל כך שכוחה הכללי יעלה על סך כוחם של כל אחד מיחידיה.
בעבודה קבוצתית נפעל במספר מישורים, ביניהם:
הצבת מטרות ויעדים ברורים – נפעל לקביעה משותפת של מטרות ריאליות לטווח המיידי ולטווח הארוך, בהתאם לצרכי הקבוצה. בחירה נכונה של מטרות ויעדים מסייעת משמעותית לשיפור הריכוז בזמן משחק, העלאת הביטחון העצמי והקבוצתי והשגת ביצועים טובים יותר.
הצבת יעדים היא הצעד הראשון להפיכת הבלתי נראה לנראה – הבסיס לכל הצלחה בחיים (המאמן המנטאלי האגדי, אנתוני רובינס).
חיזוק הגיבוש הקבוצתי ומקסום שיתוף הפעולה – קבוצה מתמודדת עם יריבויות ומחנאות בקרב השחקנים. האימון מסייע לרתום את התחרותיות האישית להישגיות קבוצתית. בקבוצת ספורט מהותי לגבש תחושת שייכות ולכידות על מנת לשפר ביצועים. יש להבין כי בספורט אין תפקידים קטנים וכי יש לטפח גם את שחקני הספסל ולהעניק להם תחושת משמעות, כפי שפט ריילי מציין: "אל תיתן לאנשים הרגשה שהם בעצם רק תחליף זמני למישהו גדול שאיננו כרגע".
שיפור התקשורת הבינאישית – בין חברי הקבוצה ובין המאמנים לבינם. המטרה היא להפיג מתחים ולפתור יריבויות בינאישיות. להגביר את האמון בין חברי הקבוצה ולייצר תקשורת פתוחה ושוטפת ביניהם. מיומנויות שיחה ניתנות ללמידה, ממש כמו שפה חדשה והשחקנים לומדים לדבר בפתיחות על הדברים המעיקים עליהם. המטרה היא להעביר את השיח מנזיפה והאשמה אל מצב בו אנו לוקחים אחריות ולומדים משגיאותינו.
ניתוב התוקפנות לשיפור ההישגים הספורטיביים – תוקפנות בספורט יכולה להועיל כאשר היא משמשת למטרה חיובית ועלולה לפגוע במצבי תסכול. המטרה היא לווסת את עוצמת התוקפנות ולתעל אותה באופן חיובי לשיפור הביצועים על המגרש.
שינוי דפוסי החשיבה – אופי המחשבות המלוות אותנו בחיים ובמשחק קובעות את הלך רוחנו והתנהגותנו ומשפיעות בכך באופן מכריע רמת ביצוענו ועל מידת הצלחתנו. המטרה היא ללמוד טכניקות לחשיבה חיובית ולהקנות דפוסי חשיבה חיוביים שיתורגמו גם לשיפור ההישגים.
חיזוק הביטחון העצמי האישי הקבוצתי – ביטחון הוא הגורם הכי עקבי, המבדיל בין שחקנים מוצלחים יותר ופחות. אני נתקלת בשחקנים כה מוכשרים שההערכה העצמית שלהם נמוכה ויש לכך השפעה ישירה על התנהלותם במגרש.
עבודה על סף שבירה נמוך והתמודדות עם לחצים – בעבודה עם הקבוצה מתבצע ניתוח שבועי של השגיאות הנפוצות במהלך המשחק, תוך בירור וליבון הגורמים שמכשילים או בולמים אותנו כקבוצה וברמה האישית. אנטוני רובינס טוען כי "אם אנו מצויים בנהר החיים, סביר להניח שנתנגש בסלעים אחדים". לכן מהותי לפני כל משחק לאתר את המכשולים כדי להיות מודעים וערוכים אליהם . ההתמודדות עם חרדה ולחצים נעשים על ידי הקניית טכניקות הרגעה כגון: נשימות בלון, דמיון מודרך, שימוש בשק אגרוף ועוד…
בניית שגרה המטיבה עם אורח חייו של השחקן – שגרה הכוללת שמירה על משמעת, לוחות זמנים ברורים וכמובן תזונה נכונה.
